<h1>אהל מועד שער הברכות דרך א'</h1>
<h2>דף כג.</h2>
הברכות רובן מד"ס והסכימו שברכת המצות מדרבנן ואפילו במצוה של תורה כל שנסתפק עליה אע"פ שצריך לעשותה מספק הברכה שהיא מדרבנן אין מברכין אותה ולזה הסכימו הגאונים ורי"א והר"מ חוץ מברכות של ק"ש שאם נסתפק אם קרא קריאת שמע חוזר כל פרשיותיה ואומר הר"מ שמברך לפניה ולאחריה ולמדנו עתה שקטן שנולד מהול כיון דמספק אנו מטיפין לו דם ברית אין מברכין עליה וכ"כ רבינו האיי ורבים כמוהו שאין מברכין על המילה אא"כ נראית לו ערלה ומדברי רש"י נראה דאפילו מספק דבריהם מברכין ולא תקנו ברכה על דמאי מפני שרוב ע"ה מעשרין הן.
וזה הכלל בתשו' לר"מ, כל דבר שתיקנו חכמים לברך עליו בין ודאי דבריהם בין ספק כגון יו"ט שני מברכין עליו ומצוה שעקרה מה"ת ונסתפק לנו אם אנו חייבין בעשייתה ואין חייבין לא תקנו לה ברכה כמו שנתבאר בסוכה בשמיני וה"ה בכסוי הדם וה"ה בכל ספק מצוה ורבינו שמשון ב"א ורבי מאיר הלוי השיבו עליו ופסקו דספיקי אחריני חוץ מדמאי דבעי ברכה וטעמא דלא מברכינן בשמיני ספק ז' כי היכי דלא ליזלזלו ביה ולא חש"מ הוא וספירת העומר שאני דהתם לאו בבת א' כמו הכא.
<h2>דף קלז:</h2>
וכתב הרמ' שעל כל מצוה שאינה תדירה כגון מילה אעפ"י שאינה באה לזמן ידוע מברך שהחיינו ולא נהגו כדבריו בארצות אלו.
